הקו החם של נר-אנון: 050-5845886

קבוצות תמיכה למשפחות של מכורים

בלוג מחשבות והרהורים

חברי נר-אנון מוזמנים להצטרף לכתיבה בבלוג ולשתף את המבקרים באתר בכוחם, ניסיונם ותקוותם.
אנא שילחו את הקטעים לכתובת המייל info@nar-anon.org.il

 

שלום לחברה שכתבה "לשנות את עצמי"

14.09.2014
בלוג >>
שמעתי אותך קוראת אישית את כל שפרסמת באתר ואני רוצה שוב לומר לך כמה אני מעריצה את הדרך בה את הולכת בשנתיים האחרונות.
 
אני בתכנית שמונה שנים. לא אשכת כשהגעתי לחדרים, את מצבי, בדיוק כמו שתארת בהתחלקות שלך. 
 
הגעתי כמו כולם שמחפשים תשובה כיצד לעזור למכור שלנו ולנשארים, שלדעתי הם הזוכים הגדולים ועושים דרך נפלאה להחלמה.
 
לפני שמונה שנים הייתי בזוגיות שעומדת לפני פירוק (מבחינתי). אם זה היה תלוי בו, כמובן היה ממשיך באותה דרך שעברנו 25 שנים קודם. דרך שבה הוא המחליט בכל, ואני הכנועה והמרצה, מסכימה עם כל מה שהוא מחליט.
 
השתיה אצלו היתה נורמה שקיבל בבית, רק מוגזם יותר ולא ראינו זאת כהתמכרות. אף פעם לא שאלתי שאלות מיותרות, היכן היה או מתי חוזר. מבחינה כלכלית לא היה חסר כלום בבית.
 
הצרות החלו כשהילדים גדלו. בתי אחרי צבא, עובדת במסעדות ומתחילה לשתות. בעלי משתף אותה בשתיה ואנחנו לא רואים זאת עדין כהתמכרות. לאחר שקרו כמה מקרים בהם היא היתה מעורבת בנהיגה בשכרות והתנהגויות בבית ובחוץ שלא יכולנו לסבול, התחלתי לחפש לה מקום לשיקום ולעזרה. היא ניסתה כמה מקומות ולא התחברה לכלום. באחת הפעמים הגיעה ל-AA, שם נתנו לה טלפון עבורי להתקשר למקום בשם נר-אנון, אמרה לי שאלך לשם. גם בגלל שהיחסים שלי ושל בעלי התחילו להעיק עלי, החלטתי ללכת.
 
בפעם הראשונה שירדתי למקלט ברחוב אנטוקולסקי, ידעתי שהגעתי למקום הנכון. המקום היה נוראי מבחינה חזותית, אבל האוירה במקום היתה מיוחדת במינה, קשה לי להסביר מה משך אותי חזרה. יצאתי בהתרוממות רוח משם.
 
סיפרתי לבעלי ובפעמים הבאות הוא הצטרף אלי לפגישות כאבא לבת מכורה (הוא עדין לא זיהה עצמו כמכור).
 
היינו הולכים קבוע לפגישות והיחסים בינינו החלו להשתפר, אינני יודעת אפילו מדוע.

לאחר זמן מה, נאמר לו שיש מקום שנקרא AA בו הוא יכול ללכת בלעדי וזה המקום בשבילו.

בשנים הראשונות שלי בקבוצה, בקושי פתחתי את הפה להתחלק. הייתי כל כך חסרת בטחון לדבר ולשתף אנשים ברגשותי. הייתי סגורה מאד. רק ישבתי, הקשבתי להתחלקויות האנשים והפנמתי את התוכנית.

התחלתי לעשות את הצעדים בקבוצה. היתה לי ספונסרית נהדרת ובכלל החברויות בקבוצה היו של אנשים עם בעיה משותפת והחברות נהיו כמו אחיות שלי שלא היו לי מעולם.

ככל שהתקדמתי בתכנית, בעלי שהקפיד ללכת ל-AA הפסיק לשתות (בתי עדין לא) והיה "נקי" שנה ורבע. אלא שידעתי שרק לרדת לקבוצות לא מספיק, הוא היה צריך לעשות את כל הדרך של המכורים, וזה לקחת ספונסר, לעשות את 12 הצעדים וליישם את הספרות, דברים שלא עשה. ואמנם, לאחר שנה ורבע חזר לסורו ולשתיה.

אני הייתי כבר "במקום אחר". לא הייתי מוכנה לקבל אותו כמקודם, אלא שהתכנית שלנו אומרת שאיננו יכולים לשנות את המכור ולהכריח אותו להפסיק. הבעיה היא שלו בלבד ועליו להתמודד. כאן היתה לי ההחלטה, ללכת ממנו או להשאר ולקבל אותו כפי שהוא בתקווה שיבוא יום והוא יעלה שוב על הדרך הנכונה. החלטתי להשאר איתו.

בינתיים, לפני יותר משלוש שנים בתי החליטה שהיא כבר לא יכולה יותר וזקוקה לעזרה. היא מצאה את הקבוצה המתאימה לה (הקבוצה באנגלית), התחברה אליה והחלה את דרכה הנפלאה.

לאחר כמה חודשים, ראה בעלי את השינוי שחל בה, החליט גם הוא לחזור לקבוצות ולנסות שוב. כמו כן גילתה לי בתי שגם בני מכור וזקוק לקבוצות ולדרך התכנית. כך שתוך זמן קצר שלושתם החלו את דרכם ב-AA. אלא שילדי עשו תוכנית כמעט מושלמת, עם כל הכרוך בכך (ספונסר, 12 הצעדים, ספרות, מדיטציה וכו')  ובעלי רק ירד לקבוצות (ללא כל דרך). ובאמת השינוי שחל בילדים היה ניכר מאד בדפוסי ההתנהגות שלהם ובעלי, למרות הנקיון הפיזי מהשתיה, נשארו לו אותם הדפוסים שהיו מקודם. בתי טענה כל הזמן שאם בעלי לא יקח את התכנית ברצינות יותר, עם כל מה שצריך, רוב הסיכויים שבמשך הזמן יחזור לשתות.

רצה אלוהים ובעלי (ללא לחץ ממני) הגיע לספונסר, לפני כחצי שנה ששינה לו את כל החיים. בגלל הכוונה נכונה, הדרכה נכונה, הקשבה ועשייה, אני רואה לנגד עיני כיצד משתנים דפוסי ההתנהגות של בעלי לאט לאט. הוא עצמו מרגיש שטוב לו יותר כשהוא משתנה ומשפר את חייו מיום ליום על ידי ירידה לקבוצות, קריאת ספרות, עשיית הצעדים ועוד.

עברו יותר משלוש שנים וכולנו עושים דרך נפלאה זו יחד ולחוד ואנחנו לומדים כל יום ביומו להתמודד עם החיים על ידי יישום העקרונות של התכנית הנפלאה הזאת.

שלושתם אינם שותים היום ולומדים להתמודד עם החיים ללא שתיה, לכל ימי חייהם.

אני ממשיכה ואמשיך כל חיי להגיע לקבוצות נר-אנון. בעזרת חברותי הנפלאות לקבוצה שהן הכח העליון שלי, בעזרת הספרות ובעזרת 12 הצעדים, אני מנסה לשפר את חיי כדי שגם חיי משפחתי ישתפרו.
 
אני מאחלת לכל המשפחות של המכורים שיזכו להגיע לתכנית ולשפר את חייהם. חג שמח
 
אוהבת. בלה
חזרה
תפריט

התחברות

שם משתמש:

סיסמה:


שכחת את פרטיך?

רישום לאתר
קישורים
יצירת קשר

קו חם: 050-5845886

דואר אלקטרוני:
info@nar-anon.org.il


תפילת השלווה

אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, אומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי, ואת התבונה להבחין בין השניים". אמן

כל הזכויות שמורות © נר-אנון. הקמת האתר: וובלי.נט