______0
header
חברותא יקרה

שיתוף פעולה באהבה בין חברות נר-אנון ועובדים סוציאליים הביאו לפתיחת
קבוצת נר-אנון בעיר לוד.
הפגישה הראשונה התקיימה כפגישה פתוחה בה השתתפו ושיתפו חברים ותיקים. הגיעו חברים חדשים, חברי ועדה שבאו לתמוך ולהדריך ועובדים סוציאליים שרוצים לסייע למשפחות שסובלות ממחלת ההתמכרות.

 
heart ישר כוח קבוצת לוד עלי והצליחי!!! heart 
 
ישר כוח לנר-אנון ישראל שיכולה לפתוח קבוצות תמיכה בערים נוספות בארץ. אותי באופן אישי ריגשה במיוחד העשייה המשותפת, הייתי חלק מחברותא, הרגשתי שייכת ועטופה באהבה.
וראיתי מולי סיסמאות שלנו קמות לתחיה :

״רק ביחד זה עובד״ 
״שחרר ואפשר לאל״ 
וכמובן תפילת השלווה. 

באהבה 
פרידה, מזכירת הועדה הארצית

 
Screen_Shot_...
השתתפות נר-אנון בכנס הארופאי הרוסי של אנ.איי
שנערך באשדוד ב-31 למאי עד 1 ליוני 2019

 
לפני מספר חודשים פנו אל נר-אנון ישראל מהחברותא הרוסית במטרה שנשתתף בכנס שלהם. רותי, יו״ר הועדה הארצית של נר-אנון, עם חברותא מהקבוצות, בנתה תכנית עבור השעות שהוקצבו לנו. כמו כן פירסמנו על השתתפותנו בכנס בעלון ובחדרים.

ביום שישי ה-31.5 קיבלנו חדר מ-10:00 ועד 14:00. הגיעו מנר-אנון כ- 15 בנות. במקום נמכרה ספרות ברוסית ובעברית.
בתכנייה שלנו היו 2 דוברות, פגישת אבנים, פתיחה לשיתוף ומצגת.
רוב השיתופים נעשו ברוסית עם תרגום לעברית. היה מרגש, מאחד ושמח.

רגע מיוחד היה כשבחור מאנ.איי שהגיע מרוסיה נכנס אלינו, הקשיב לדוברת ולפגישת האבנים, שיתף את אסירות התודה שלו לנר-אנון, שרק בזכות אישתו שהתחברה לקבוצות נר-אנון הוא עלה על דרך לניקיון וכמה חשוב היה לו להגיד לנו תודה. השיתוף שלו הרעיד את ליבנו והזכיר לנו מאיפה באנו ומהי מטרת התכנית.

אסירות תודה למארגנות ולמשתתפות. מקווה שבכל מקום שבו יקראו לנו להעביר את המסר נזכה לבוא ובכוח הביחד נשתף למען ההחלמה,
כי ׳רק ביחד זה עובד׳

אוהבת, ז׳ני

 
 
במזל טוב!
בקרוב תיפתח קבוצה חדשה בנהריה


זמן ומקום יפורסם בהמשך
אשת קשר 058-6762482‬ לוסי
 
יום הולדת לנר-אנון

החלה מכירת כרטיסים מוקדמת לארוע היומולדת שלנו.
קבוצת חולון עושה לחברותא מסיבת הפתעה כמו שצריך.
חברי נר-אנון מוזמנים, אפשר ורצוי להזמין חברים ובני משפחה
המכירה נעשית דרך נציגי הקבוצות לועדה או דרך מזכירת הקבוצה

אוהבים אתכם

 
yomulu
 
פגישת הועדה הארצית

הפגישה של יוני התקיימה בתאריך 2/6/19
הפגישה של יולי תתקיים בתאריך 7/7/2019 בשעה 19:00
במתנס ברחוב לבורנו 17 בת ים

כל חבר נר-אנון יכול ומוזמן להשתתף
Screen_Shot_...

כשהצטרפתי לוועדה שמתרגמת את הספר Sharing Experience Strength & Hope של נר-אנון, עשיתי את זה מטעמים של נתינת שירות, זמן פנוי והבנה טובה למדי של עברית ואנגלית עקב קריאה מוגזמת בשתי השפות. לא ציפיתי שכל כך אהנה ממלאכת התרגום.

בראש ובראשונה הקריאה בספר, שדומה מאוד לספרים 'אומץ לשנות' ו'כל יום ביומו' משאיר אותי מחוברת לתוכנית. מדהים כמה אנחנו, משפחות וחברים של מכורים, דומים בתגובותינו הראשוניות לבעית התמכרות בסביבתינו וכמה אנחנו מרוויחים מהתוכנית הן באופן בו אנו מתייחסים לאנשים סביבנו ובצמיחה האישית בכלל.

הנאה שנייה שיש לי בתרגום הוא כל מה שקשור בלהפוך אנגלית לעברית, גם המבנים של המשפטים שצריך, הרבה פעמים להפוך ובעיקר ביטויים באנגלית שבתרגום מילולי לא יעשו שום הגיון וצריך למצוא להם איזו מקבילה בעברית שתשמור על המסר. לדוגמא הציטוט באנגלית בהקשר של הכוח העליון: I do not know what the future holds, but I know who hold the future אחרי מחשבה תרגמתי : אני לא יודעת מה העתיד טומן בחובו אבל אני יודעת אצל מי העתיד טמון.

והנאה שלישית ועיקרית שאני מפיקה נובעת מההתייעצות וחשיבה משותפת 'סיעור מוחות' בין חברותיי לקבוצת התרגום לגבי כל מיני מונחים שקשורים לתוכנית נר-אנון והדרך הנכונה לתרגם אותם. הרצון להישאר נאמנים למסר של התוכנית אבל גם להתאים אותו לעברית תקינה, להרחיק אותו מהשפעות של דת ולעשות אותו פשוט, ברור ונהיר ככל האפשר.

באופן אישי חוויתי רגע של סיפוק גדול כשמצאתי חלופה נאה לסיסמא באנגלית שנקראת The three C’s – Cause, Control, Cure המשמעות של הסיסמא – לא גרמתי להתמכרות, אני לא יכול לשלוט בה ואני לא יכול לרפא אותה. וכמו שקראתי לזה בעברית – סיסמת גש"ר – גורם, שליטה, ריפוי. נחמד, לא?
אני קוראת לכל מי שיכול ורוצה להצטרף למלאכת התרגום ולמלאכת העריכה שעוד דרושה.

סימונה
Screen_Shot_...
אסירות תודה לחברה ותיקה

הגעתי לנר-אנון לפני 11 שנים. בעלי ואני השתתפנו בקבוצה של משפחות של מכורים בהנחיית עובדות סוציאליות. פגשנו שם חברים שהמליצו לנו להגיע לקבוצת נר-אנון.
בהתחלה ממש התנגדתי. אמרתי : מספיקה לי קבוצה אחת, אין לי זמן ואין לי חשק ללכת לעוד קבוצה!
החברים המשיכו לשכנע אותנו להגיע, עד שלבסוף, איך שהוא, השתכנעתי ושיכנעתי את בעלי להצטרף לקבוצת נר-אנון.

היו לנו אז ימים קשים, הייתי מאוד מוטרדת בגלל ההתמכרות של בני. בפגישה הראשונה בכיתי משך כל השעה וחצי. הייתי במצב של מבוכה, בושה והרבה בילבול. לא הבנתי כלום ולא קלטתי שכולם באותה הסירה.
המפגשים התקיימו אז במקלט שבעיר התחתית. מקום מוזנח ולא נעים, כשמסביב לבניין הסתובבו הרבה ילדים שעשו רעש. מדי פעם יצאנו לבקש מהם לשמור על השקט, אך הם צחקו לנו בפנים והרעישו עוד יותר. אחרי מספר מפגשים אמרתי לחברים בקבוצה שאני לא מוכנה לשבת במקום כל כך מוזנח. חלק מהמשתתפים אמרו "אין סיכוי לקבל מקום יותר טוב, תוותרי על הרעיון, חבל אפילו לנסות" וחלק מהחברים החליט ביחד איתי לבקש לעבור למקום יותר אסטטי.
פנינו ל'מחלקה לטיפול בהתמכרויות' בעיריית חיפה, ולשמחתנו תוך זמן קצר נעתרו לבקשתנו והקצו לנו מקום מקסים, נעים וממוזג במתנ"ס.

בינתיים אצלי בבית נעשה הרבה יותר רגוע. לשימחתי, בני הסכים לקבל טיפול, עלה על דרך, הקפיד ללכת לאנ.איי ומאוד מצא חן בעיניו שהוריו משתתפים בקבוצת נר-אנון.
בהתחלה היה הרבה בלבול ואי שקט, אבל לאט לאט הרגשתי שאנחנו מדברים באותה השפה ובאותם המושגים כמו: 'אסירות תודה', 'לשחרר באהבה' 'חוסר אונים' ועוד...
עושים תוכנית ומשתדלים להחלים כל אחד בקצב שלו ובדרך שלו.

במפגשים הראשונים ב'נר אנון' פגשתי הרבה חברים טובים ואכפתיים, שמוכנים לעזור, היתה לנו קבוצה מאוד איכפתית ואמפטית.
בקבוצה הייתה אישה מיוחדת בשם: ג׳, מוותיקי הקבוצה, כבת 80, שהקפידה להגיע בכל שבוע, ותמיד דאגה להביא שתייה וכיבוד קל.
אחרי כשנה אמרה לנו שבגילה די קשה לה להגיע למפגשים, נתנה לנו את
בירכתה, עברה לגור בדיור מוגן ונפרדה מאיתנו.
היא הזמינה אותי בזמנו לבקר אותה ולהתרשם מהמקום אליו עברה.
בכל פעם שעברתי ליד המגורים שלה נזכרתי בה, וכך עברו להן כ-9 שנים.

לפני מספר ימים הרהרתי לעצמי : "מעניין מה שלום ג׳, אני מאוד רוצה לפגוש אותה, אני חייבת לקום מחר בבוקר וללכת לבקר אותה, ומה שיהיה יהיה".
למחרת בבוקר הגעתי לדיור המוגן ובכניסה פגשתי את השומר. ניגשתי אליו עם המון פחדים והתרגשות ושאלתי אותו האם ג׳ נמצאת כאן?
חששתי לשמוע, אולי קרה לה משהו? להפתעתי אמר לי: "כן, מי את?" והתקשר למסור לה על בואי. כשראיתי אותה מאוד התרגשתי, היא השתנתה מעט מאוד, למרות השנים שלא ראיתיה. קצת רזתה אבל נראית מצויין לגילה. כבת 90 !!
היא שמחה לפגוש אותי, התחבקנו, דיברנו קצת על נר-אנון והיא סיפרה לי על משפחתה, על ילדיה ונכדיה, הראתה לי צילומים של משפחתה ושאלה לשלומי ולשלום משפחתי, והשיחה ממש קלחה.

כל כך שמחה שלא ויתרתי, שהחלטתי לבקר את האישה שבשבילי הייתה
חברה לדרך וציון דרך במידה רבה מאוד, היה לה משפט של נר-אנון 
(שעד היום מהדהד בראשי) שתמיד חזרה ואמרה אותו בעיקר לחברים החדשים: "תמשיכו לבוא יקרו לכם דברים טובים".
אני מאמינה בדברים שאמרה לכן אני ממשיכה לבוא ולהשתתף בקבוצה.

רונית, קבוצת חיפה 

 
Screen_Shot_...
סיכום פגישה מיום 27.5.19 בבית כלא 'אלה' בדרום
השתתפו מנר-אנון: פולי וז'ני
ומבית הכלא: כ-30 אסירים נקיים בדרך האנ.איי, סטודנטים ועובדים סוציאליים.

העברת המסר שמה דגש על 'החלמה משפחתית' וחשיבותה. על ההבנה שגם אם הם בניקיון, המשפחה עדין חווה אי אמון, פחד, דחייה וכו׳.
וכמה חשוב שבני המשפחה יתחברו לתכנית למען עצמם וגם למען המכור שעושה דרך.

נשאלו שאלות מצד האסירים. שאלות שנוגעות לקשר עם בני המשפחה וניכר שיש להם רצון עז לקשר נכון וטוב עם הקרובים להם ויש הבנה למצוקה של בני המשפחה.

חולקו דפי המידע ונקווה שהפגישה תייצר חיבור לתכנית.
העברנו מסר לעובדים הסוציאליים שבמסורות שלנו יש דגש על העברת המסר לבני משפחה של מכורים ולא לאסירים, אי לכך אנחנו מעדיפים להגיע ליום המשפחות.
 
Screen_Shot_...
Screen_Shot_...
הצעד השישי, הוא לכאורה אמצע הדרך במסע, אך הפרדוקס הוא שהדרך איננה נגמרת לעולם. בכל צעד נתחיל את הטיפוס המחודש אל הפסגה, אל אחדות מודעת שלנו בינינו לבין עצמנו. במסע המתקדם אני מוצאת את עצמי, נדבך אל נדבך, מעמיקה את ההיכרות, מתוודעת לפגמים ולהכרה שאני לא מושלמת. אך האם די בכך?
עיקרו של הצעד השישי, הוא הנכונות. הכרה כנה בפגמים שלי. הנכונות להיפטר מהם קיימת, אך האם רק מעצם הוויתור הם ימוגו ויתפוגגו מאליהם? - אז זהו שלא, זה דורש נכונות.
מהי הנכונות? - הלא קל יותר ש"מישהו" אחר יעשה עבורי את העבודה וישחרר אותי מהפגמים הללו, שהם אבני נגף בהתפתחות שלי.
נכונות לעשות. הכיצד? - אבדוק את החלק שלי בתוך הסיטואציה. למשל, איך משרתת אותי הרכילות? מה אני רוצה להשיג? האם האישיות השתלטנית שלי עדיין זקוקה לרכל על אחרים? "להוריד" אחרים ולהנמיך אותם כדי להגביה את עצמי?
למשל, כאשר התנהלתי ממקום של פחד, זה הגביר דפוסים והעצים פגמים, הסתרה שגרמה לכעס, בלבול, פגיעה באחר וכמובן בעצמי. פחד מכאב, או פחד שהכאב לא ייעלם, הם חזקים יותר מהכאב עצמו. זהו בעצם המקום של ביטחון סוטה בכאב מוכר. אבל היום כשיש לי מודעות, זה הרבה יותר מלא נוח או לא נעים, זה מעיק. היום יש לי מודעות ולכן הדרך היא כחרב פיפיות.
Screen_Shot_...
 
עקרון זה היה חשוב מאז ומתמיד כדי לשמור על כנות התכנית, אולם כיום החשיבות גדולה עוד יותר, כי ישנה נטיה הולכת וגוברת עם השנים לאנשי קבוצות אחרות המשתמשים בשמנו על מנת לפרסם את התאוריות ודרכי הטיפול שלנו כדי לקדם את עצמם.

התוכנית שלנו ושמנו מיועדים לעזור לקבוצה מסוימת של אנשים (משפחות של מכורים). אנו, כאנשים פרטיים יכולים לתמוך בכל דרך: כספית, דתית, פוליטית או כל דרך אחרת, בקבוצות אחרות הזקוקות לעזרה, אולם כקבוצה, אם נתמוך בקבוצות אחרות או נממן אותן, אנו עלולים לגרום לאי הבנות שונות ולבלבול, דבר שעלול להסיח את דעתנו ממטרתנו הרוחנית העיקרית ולא ישאר לנו זמן לממש את דרכנו בתכנית שלנו, דבר שחייב להיות בראש מעייננו.

אפילו אם יש שיתוף פעולה בין קבוצות המכורים לבין נר-אנון, עלינו לזכור שאנו שתי קבוצות נפרדות וכל אחת מהקבוצות אחראית על סדר היום שלה ולכל הפעילויות שלה בלבד.

 
 
נשמח לקבל חומרים לעלונים הבאים. נא לשלוח טקסטים ב word ,
באורך של לא יותר מעמוד אחד (גודל גופן 12).
תת ועדת עלון רשאית לערוך את החומרים המפורסמים לפי הצרכים.
 
alexa-gaul-7...
FindUs_small...
______0
alexa-gaul-7...