"רק בגלל הרוח" כתב מיכה שטרית בשיר, וממשיך "אני עוד אשנה".
הרוח הנושבת בנפש, היא היא הממלאת את מפרש הגוף, מפיחה בו חיים, רצון, העזה ויכולת.
בצעד הראשון הכרנו באלוהים מתוך חוסר האונים שלנו, ממקום קשה וכואב, בחוסר ברירה. בצעד השני, אנו מעזים לפקוח עין אחת ולהתחיל לקוות לחזור לשפיות. בצעד השלישי אנו כבר "מתמסרים" להשגחתו, ומעזים להאמין שיש אפשרות אחרת לניהול העולם חוץ מאתנו.
בצעדים 5,6,7 אנו מתקדמים עוד מדרגות באמונה בכוח העליון, וביכולתו לעזר לנו להשתחרר מפגמינו. שלושת הצעדים הבאים, 8,9,10, הם, כביכול, ללא התייחסות לאל. אנו מתייחסים לזולת, מכפרים על מעשינו, ומבצעים חשבון נפש פנימי.
בצעד האחד עשר אנו נוסקים לפתע למעלה, אל הרוחניות המופשטת.
בלי חיטוט בפגמים, מבלי לכפר על מה שנעשה, וללא כל התייחסות לזולת.
זה רק אני ואלוהים שלי. אנו עוצרים את החיים, את חשבון הנפש התמידי שרק בצעד שעבר הבנו כמה הוא חשוב לצורך תהליך שיפור קבוע. בלי חסרונות וללא רשימות. בצעד זה אנחנו לא מתייחסים כלל לעולם שסביבנו, ואפילו לא לעצמינו! רק מרימים את העיניים למעלה (או לכל כיוון אחר –כל אחד על פי הבנתו) ומבקשים.
רוח אנחנו מבקשים.
לאנרגיה אנחנו זקוקים, אנרגיה נפשית, על מנת להמשיך בתהליך. לראות עוד ועוד את הופעתו של האל בעולמי, להיות מודע לעצמת השפע שהכוח העליון "שופך" עלי בכל רגע ורגע. ומתוך הכרת הטוב – להבין מה הם הצעדים הנכונים הלאה.
הצעד העשירי הוא צעד של התמדה. עבודה סיזיפית יום יומית של חשבון קטנוני, תשומת לב לכל נפילה קטנה, ספירה של כל מעידה קלה ומחשבה על תיקון כל פגם. השחיקה אוכלת בכל פה. גם מי שחווה גיהנום וזכה לעלות ממנו – נשחק עם הזמן, שוכח את הסבל הרב ולאט לאט אנו מאבדים את הכוח, את הנחישות להתקדם בכל יום. אנו מכירים, לצערנו את הסטטיסטיקה הקשה של מכורים נקיים שנופלים שוב ושוב.
מה יכול לתת לנו כוח מול השחיקה הזו? מה ימלא אותי שוב ושוב באנרגיה הדרושה על מנת שלא לאבד את תנופת החיים?
הרוח שבכנפיים! התקרבות לכוח העליון, ההבנה שאפשר "לעוף" עם השפע העוטף את מי שמודע אליו.
ואיך נגיע אליה? על ידי תפילה.
"תפילה היא אמצעי לשטוח את ענייננו בפני כוח עליון מאתנו. לפעמים, כשאנו מתפללים, קורה דבר מדהים! אנו מוצאים את האמצעים, הדרכים והאפשרויות לבצע משימות שהן מעבר ליכולתנו! כל עוד אנו שומרים על אמונתנו ומחדשים אותה – אנו נהנים מכוח בלתי מוגבל שניתן לנו דרך הכניעה והתפילה היומיומית שלנו." (הספר הכחול, עמ' 44)
אמנם, על מנת לזכות באמת להתקרבות לכוח העליון, יש צורך בכל הצעדים כולל הצעד העשירי ה"גשמי" כביכול. בעבודה קשה אנו מסלקים את הפגמים הידועים לנו, בכדי שנוכל לעבוד את הצעד הרוחני הזה.
ומכאן – לאחר שהתקרבנו כל כך לעצמנו, ולכח העליון שלנו – פתוחה הדרך בפנינו להתעוררות רוחנית בצעד שנים עשר והרצון לשתף את העולם שסביבנו בשפע ולהעביר את הבשורה לאחרים.
מתפלל להתפלל..