רק להיום

הייתי צופה על החיים מהשוליים, לעולם לא משתתפת הצועדת במצעד מלא החדווה של החיים. חייתי בפחד לאבד את המכור למחלת ההתמכרות. ההתבוננות בהרס העצמי שלו גרמה לי לתחושת טינה, ואיבדתי את תחושת השמחה שיש לחיים להעניק לי. ראיתי את החיים שלי כסיוט מתמשך. אז, בעזרת הכוח העליון שלי, מצאתי את נר-אנון. לאחר הפגישה הראשונה שלי, הרגשתי יותר טוב. לא הבנתי הרבה דברים שנאמרו, אבל ראיתי שיש עוד אנשים במצבי. הם חוו התמכרות, הבינו את הבעיה שלי, ועדיין נראה שהם אנשים שמחים.

המשכתי לבוא לפגישות ולאט לאט התחלתי להבין את התוכנית. יכולתי להבין את תפקידי במעגל ההתמכרות והחלקים בו שאינם בשליטתי. אינני אחראית למחלת ההתמכרות, בין אם היא אצל בן זוגי, אצל חבריי או אצל ילדיי הסובלים ממנה. עכשיו אני יודעת שלא אני גרמתי לה, לא אני שולטת בה, ולא אני יכולה לרפא אותה. אני גם יודעת שאינני חייבת לאפשר למכור את השימוש או להגן עליו מהשלכות השימוש שלו. אני יכולה להחלים ולהשתקם בלי קשר לבחירות ולמעשיי המכור. ביכולתי לאחל למכורים האהובים עליי רק בריאות, אושר, שקט ושלווה, אך עליהם לבחור להשתתף במצעד החיים.

היום זה יום חדש משום שמצאתי את נר-אנון. מצאתי בתוכנית את הדרך לשנות את המיקוד מהמכור חזרה אל עצמי. בחרתי לרדת מהשוליים ולהשתתף בחיים של עצמי ולהפוך אותם למאושרים.

תזכורת להיום:  אני אבחר שאהבה, צחוק, שקט, שלווה ואושר יהיו בחיי.

״השיעור החשוב ביותר שהאדם יכול ללמוד בחייו הוא לא שקיים כאב בעולם הזה, אלא שזה תלוי בו אם הכאב יהפוך  לחוויה טובה, שאפשרי עבור האדם להמיר אותו לשמחה״. ~  רבינדרנת׳ טאגור 

 www.nar-anon.org.il