רק להיום

לעיתים ההתנתקות הייתה קשה לי. המחלה שלי גורמת לי להאמין שאני יכולה לומר או לעשות את הדבר האחד שיגרום לשינוי בחיי המכור. אולם דרכי לעזור, לבייש, להאשים ולהתלונן, אף פעם לא הצליחה לשפר את חיי שלי או את חיי המכור. באמצעות התוכנית ובעזרת הכוח העליון שלי, אני לומדת לשחרר באהבה.

ואולם, על אף היותי בנר-אנון, יש הרבה ימים בהם אני רוצה לתחקר את המכור כדי לוודא שאכן תוכנית הפעולה שהתוויתי לו נשמרת. במקום זאת, אני נזכרת בתוכנית שלי ובוחרת גישה יותר בריאה. אני מזכירה לעצמי את חוסר האונים שלי מול מחלת ההתמכרות וזה עוזר לי להתנתק מפעולותיו. החלמתו של המכור היא עניינו שלו. אני יכולה להיות אחראית רק על החלמתי שלי.

השלווה מגיעה כאשר אני מבינה שיש כוח עליון שאוהב ודואג לכל אחד מאיתנו, לי וגם למכור. התנתקות עם אהבה איננה נטישה, אלא מסירת המכור ורצונותיי לטיפולו האוהב של כוח גדול ממני.

תזכורת להיום: ספרות נר-אנון מזכירה לי שללא תרגול, התנתקות היא רק תיאוריה המוזכרת בחוברת. התנתקות יכולה לקחת זמן ודורשת תרגול. חבריי בנר-אנון שומרים עליי שאשאר במסלול. כל יום אעבוד למען ההרגשה המשחררת של ההתנתקות.

״המסע האמיתי של הגילוי הוא לא החיפוש אחר נופים חדשים, אלא השימוש בעיניים חדשות.״ ~  מרסל פרוסט