המשפט הקצר הזה שמתחיל את הצעד הראשון עבר אצלי כל כך הרבה פרשנויות לאורך השנים שאני בנר-אנון.
בתחילת הדרך הפרשנות העיקרית של צעד 1 נתנה לי סוג של מנוחה, הרגשתי טוב בידיעה שיש לי דרך נוספת, דרך שמלמדת אותי להניח לדברים, להרפות מהם, לא להתעמת עם סיטואציות שלא היה ביכולתי לשנות אותם, ובאמת שעשיתי זאת לתקופה מסוימת אבל השלווה שלה ייחלתי לא הגיעה, גם אם היה נדמה לרגעים קטנים שמתחיל איזשהו שינוי – זה היה רגעים קטנים בלבד.

עם הזמן הבנתי דבר נוסף בפרשנות של הצעד הזה כלפיי עצמי, הבנתי שזה לא מספיק להפעיל חוסר אונים, הבנתי שנדרשת הכרה מלאה בחולי המחשבתי שלי ושאולי זה נכון להפסיק להלחם בסיטואציות הפחות נעימות שאני חווה בגלל האנשים הקרובים אליי אבל בעיקר הבנתי שאני צריכה להפסיק להלחם בעצמי. המלחמה שלי עם עצמי מורכבת ממילה אחת שמכילה עולם ומלואו, מכילה את האדם שאני בכל תחומיי חיי, במשברים שלי, בקושי שלי, בכאב שלי, בחוסר ההצלחה שלי, ואפילו ברגעים של טוב.והמילה הזו היא שליטה. וגם כאן אחרי שהגעתי לתובנות האלה והתחלתי לנסות לעבוד על עצמי הבנתי שאני עושה את זה בדרך שגויה לחלוטין שהקשתה עליי אפילו יותר, כי מרגע שפיתחתי את המודעות כלפיי הפגם הזה באופי שלי התחלתי "לטפל בעצמי באמצעות פגם אחר בהלקאה עצמית נוקשה", וכמובן שהשלווה הנכספת גם בזמן הזה לא הגיעה. אני חושבת שאת המסר האמיתי של צעד 1 עבורי – הבנתי רק על ידי הזמן.ככל שנחשפתי ליותר ויותר חומרים כתובים מהספרות, ככל שהתמדתי לרדת לפגישות ולשמוע חברים, ככל שהשתמשתי בכוח גדול ממני, וברגע שהתחלתי אני בעצמי להעביר צעדים זה הכה בי – כל הפרשנויות שלי להבנת הצעד הראשון מתחילת הדרך היו כן נכונות עבורי, אבל מה שהיה נדרש בכדי שזה יתחיל לעבוד אצלי כמו שצריך – זה חמלה.

חמלה כלפיי עצמי, הבנה בסיסית שהגעתי לעולם הזה תינוקת בריאה ושההתפתחות הסביבתית שלי יצרה אצלי דפוסי התנהגות ועיוותי חשיבה שהביאו אותי למקומות כואבים,ולבחירות שגויות, אני לא יכולה לכעוס על הילדה שהייתי שגדלה בסביבה שהקנתה לה דפוסים מסוימים, אני כן יכולה לאהוב את הילדה הזו – להכיר בה ולהוקיר לה תודה שהיא הביאה אותי עד הלום עם מה שחשבה שהוא הנכון לי ברגעים משמעותיים בחיי לאורך השנים – וגם אם היום במבט לאחור הייתי יכולה לשנות דבר או שניים לא בטוח שהייתי עושה את זה כי האופן שבו אני חיה את המסע שלי מלווה על ידי השגחה מלאה של הכוח העליון שלי ששם אותי לחוות כל דבר בחיי בזמן הנכון לי והמתאים לי מסתבר.

הצעד הראשון דרש ממני להתעמת עם הפחדים הכי אישיים שלי, להכיר בעובדה שאני חייבת להתחיל תהליך שמתחיל בראש ובראשונה בשינוי הדפוסים המחשבתיים שמוטמעים בי, הדפוסים ההתנהגותיים שפעלתי על פיהם והדפוסים המנטאליים שגרמו לי לחשוב שאני מבינה ויודעת הכל – בזמן שאני ממש לא. 

כן, חיי הגיעו למצב בלתי ניתן לניהול – אבל רק המודעות וההכרה במודעות הזו עם עצמי זרעה בתוכי את האפשרות לשינוי והרצון התמידי להחלמה.

0
    0
    העגלה שלך
    העגלה שלך ריקההמשך לקנות
    פתח צ'אט
    💬 זקוק לעזרה?
    שלום
    אנחנו יכולים לעזור לך?
    דילוג לתוכן