רק להיום

הניסיון המשותף בנר -אנון סייע לי לרפא את נקודות החולשה שלי ולהכיר במשאבים
שלי. העבודה על הצעד הרביעי היא קשה אבל הכרחית לתהליך ההתפתחות.
הפגמים באופיי השאירו אותי משועבדת יותר מדי זמן. השלמתי עם התנהגות רעה
מצידם של אנשים שאני אוהבת מפני שלא הייתי מסוגלת להציב גבולות כנדרש.
בחרתי בהתנהגות הקורבנית של משחקי בושה והאשמה. זה היה מתיש ושאב את
האנרגיה שלי, הייתי מוכנה לשינוי. המשמעות הייתה שעליי להתחיל לחפש בתוך
עצמי תשובות. הגיע הזמן להפסיק עם הרחמים העצמיים ולהפסיק לשאול ׳למה אני?׳
טעויות השיפוט שלי מהעבר אינן מגדירות אותי. הן חלק מתהליך הלמידה שלי.
האשמה והבושה יכולות רק להשאיר אותי מאחור אם אני מאפשרת זאת. רגשות אלו
אינם יכולים לשלוט בי או לרדוף אותי כל עוד אני משתמשת בכלים האמינים של
ההחלמה. יש לי עכשיו אומץ לבחון את נקודות החולשה שלי, לדבר עליהן ולחזק
אותן. האנרגיה שלי מתחדשת. פגמי האופי שלי מתפתחים לכדי נכסים באישיות שלי.
התבוננות בריאה היא חלק ממני בדיוק כמו העבר הכואב.
אני לומדת איך לאזן את חיי עם חזון חדש. החיים הם מרבד עשוי חוטים רבים, הם
משלימים דיוקן חיים שהוא כולו אני. אני מזהה את המתנות שקיבלתי, אני בסדר!
אלוהים עשה עבודה טובה, אני יצירת המופת של עצמי. אני מרגישה שוב שלמה
כמעט, ובכן, זה תהליך.
תזכורת להיום: החלמה היא בעצם התבגרות ועכשיו מתאים מאוד להתחיל בכך.
״אם לא תשאל את עצמך מהו זה שאתה יודע, תמשיך להקשיב לאחרים ושינוי
לא יקרה מפני שלא תשמע את האמת שלך.״ ~ ברתולומיאו הקדוש

nar-anon.org.il