רק להיום

5 באוגוסט - המסורת השמינית

״עבודת הצעד השנים עשר של נר-אנון תישאר לעולם בלתי מקצועית״, והכוונה תמיד הייתה עבורי שאני לא נכנסת לחדר מלא אנשים ששילמתי להם כדי ש׳יתקנו אותי׳. אני בין אנשים השווים לי, שרוצים לעזור לי, כיוון שהם כבר הבינו מה זה להיות במצבי וכיצד יש להתמודד עם ההתמכרות. בזבזתי הרבה כסף על הרבה מקצוענים. הם אכן קראו את הספרים הנכונים והלכו לבתי הספר הנכונים, אך מעולם לא היו במקום בו אני הייתי, ולכן הם לא יכולים ׳לתקן אותי׳. זה לא מה שאני צריכה ולכן נשארתי שבורה.

כאשר התחלתי ללכת לפגישות נר-אנון, הרגשתי שאני שלמה. החברות אשר תומכות בי בפגישות אולי לא קראו את הספרים הנכונים או אולי לא למדו בבתי הספר הנכונים, אך יותר מכך, הן חוו את הזוועה בהתמכרותו של אדם אחר. מתוך ששיתפו אותי בניסיונן, כוחן ותקוותן וכך צברתי אומץ ואמונה. אין לי צורך בתואר במדעי התקשורת כדי להנחות פגישה, גם אינני צריכה להיות עיתונאית כדי לכתוב את הסיפור שלי שיופיע בספר של נר-אנון. חונכת איננה צריכה שיהיה לה תואר בפסיכולוגיה. אנחנו, שחיינו את הבעיות של ההתמכרות, צריכים רק לשאוף לחלוק את ניסיוננו עם אחרים שיש להם את אותן בעיות.

נר-אנון, כארגון, יכול להזדקק לאנשי מקצוע כדי לעזור בחלק העסקי של הארגון. אך אנחנו, שהיינו בשדה הקרב, הפיצוי היחידי שלנו הוא ההחלמה. אנו חייבים לעבוד את שניים עשר הצעדים – לשאת את המסר, להיות חונכים, להנחות פגישות ולעשות שירות במגוון תפקידים.

תזכורת להיום: היום אעביר את המסר לאחרים בעזרתו ובהדרכתו של הכוח העליון שלי.

״עבודת הצעד השניים עשר של נר-אנון תישאר לעולם בלתי מקצועית, אבל מרכזי השירות שלנו יכולים להעסיק עובדים מיוחדים״  ~   מסורת שמונה של נר-אנון

www.nar-anon.org.il