רק להיום

25 ביוני - האובססיה שלי

שמעתי שנאמר בפגישה שבני ובנות משפחה של מכורים מתנהגים גם הם כמו מכורים. איך זה יכול להיות? הרהרתי והתבוננתי בעצמי. גיליתי שאני מכורה לאוכל. אני ממשיכה לאכול גם כשאני מלאה. אני אוכלת הכול כאילו זה הביס האחרון בעולם, אולם כשגיליתי שהאהוב שלי משתמש בסמים, לא יכולתי לאכול במשך חודשים. בפעמים אחרות הייתי מכורה לסדר וניקיון בחיי, הכול היה חייב להיות במקומו כל הזמן, או שהייתי מנקה עמוק לתוך הלילה; הייתי כל הזמן עייפה; רציתי שכל החשבונות שנגרמו על ידי המכור ישולמו מייד; חשבתי שאם אעבוד שעות נוספות, אוכל לעשות זאת; הרגתי את עצמי יום יום; חשבתי שאני לבדי אוכל לטפל בהכל. אכילה כפייתית, ניקוי כפייתי ותחושת אחריות יתר הם סימפטומים של המחלה שלי.

עכשיו אני פתוחה לאמת על אודות ההתמכרות הגדולה ביותר שלי: הצורך לשינוי במכור שאני אוהבת. למכור יש אובססיה שבה רק עוד גלולה או מנה תגרום לו להרגיש יותר טוב. האובססיה שלי היא שהמכור צריך להשתנות ועם השינוי במכור אני ארגיש יותר טוב. המכור לסמים משתמש כי המכור לסמים לא יכול שלא להשתמש. אני אובססיבית ודואגת לו כי אני לא יכולה שלא לדאוג. בנר-אנון אני לומדת דרך אחרת לחיות, ובאמצעות הכלים של התוכנית, גם לי יש הקלה יום יומית מההתמכרויות שלי.

תזכורת להיום: היום אלך לקבוצות, אעשה שירות, ואעבוד צעדים כדי לשמור על איזון בחיי. אני בוחרת לא להיות בהתמכרות פעילה על ידי כך שאני מתמודדת כל יום ביומו.

״אנו כולנו עשויים מאותו הבד, אך לפי גזרות שונות.״ ~  מתוך  נר-אנון החוברת הכחולה

www.nar-anon.org.il