רק להיום

5 במאי - למה לדאוג

לפעמים נדמה לי שהבעיות שלי לעולם לא ייגמרו. לאחרונה הרגשתי שהחיים שלי לעולם לא יישתפרו. המחשב שלי התקלקל, הייתי צריכה לאשפז את אבי החולה ואז הוא מת, התנגשתי עם המכונית בעמוד והפגוש נהרס. הייתה התדרדרות רצינית במצבי הכלכלי כתוצאה מכל האירועים האלה ואז המכורה עזבה את מרכז הגמילה ששהתה בו אחרי ימים ספורים בלבד ומיד נעצרה.

אמנם כל משברי החיים האלה הכעיסו או העציבו אותי, כל אחד בתורו, אבל זכרתי כל הזמן את המטרות הפשוטות ואת הסיסמאות הקליטות במסרים של נר-אנון: 'כל יום ביומו', 'אין לי שליטה'. חזרתי ושיננתי לעצמי את תפילת השלווה. אם לא אוכל למצוא שלווה כדי להשלים עם הדברים שאני לא יכולה לשנות, אומץ לשנות מה שאני יכולה או את התבונה לדעת את ההבדל, לפחות אקפיד לזכור את ׳לחיות כל יום ביומו׳. אם אצליח לעבור את היום הזה, אתפלל שאוכל להתמודד עם כל מצב כשיבוא.

תזכורת להיום: החלטתי לא לדאוג ממה שיהיה מחר. למה לדאוג מהעתיד כשיש לי מספיק התמודדויות ברגע זה? אחרי הכול גיליתי שגם כשאני דואגת, הדברים כמעט אף פעם לא קורים כפי שדמיינתי.

״כשאתה מטפס בסולם החיים, אתה עולה שלב אחרי שלב, כל צעד בעיתו. אל תסתכל רחוק קדימה, קבע לך מטרה גבוהה, אבל עשה רק צעד אחד כל פעם. לפעמים אתה לא מרגיש שאתה מתקדם, עד שאתה מסתכל אחורה ורואה כמה גבוה הגעת״ ~  דוני אוסמונד

https://www.nar-anon.org.il/