רק להיום

אחד הדברים הקשים ביותר בשבילי בנר-אנון היה הרעיון שלא יהיו לי ציפיות כלשהן מהמכור בחיי. מאחר שתמיד היו לי ציפיות גבוהות מכל אחד בחיי (בעיקר מעצמי), נראה היה לי לא טבעי לשחרר את הציפיות האלה.

כמשתתפת קבועה בפגישות נר-אנון, אני יכולה לומר בכנות שכעת אני יכולה להנמיך את הציפיות שלי. בספרון הכחול שלנו כתוב: ״אל תקדיש מחשבה למעשים העתידיים של אחרים. אל תצפה מהם להפוך ליותר טובים או ליותר רעים עם הזמן, כי כאשר יש לך ציפיות כאלה, אתה בעצם מנסה לברוא״. לצפות מהמכור לא להתנהג כמכור זוהי התכחשות למציאות. גיליתי שאני הרבה יותר שמחה כאשר אני מנמיכה או מוותרת על ציפיותיי מהמכור, מאחרים ומעצמי.

לפני נר-אנון, יכולתי ליצור עולם בדיוני בו תכננתי מאורעות לפני שקרו. במוחי הכול היה כה מושלם. ואז הייתי מתאכזבת כל פעם מחדש. אני יודעת  שזה היה משום שהיו לי ציפיות גבוהות כל פעם.

תזכורת להיום: כאשר אני מנמיכה את הציפיות או משחררת אותן לגמרי, אני מוצאת את עצמי נהנית מחיי ומעריכה אותם ואת המכור בחיי הרבה יותר.

״ציפייה היא טינה מתוכננת מראש״ ~  אנונימי