רק להיום

כאשר אני מסתכלת לאחור על חיי, אני לא חושבת שחייתי אי פעם ללא התמכרות פעילה. אבי היה מכור שאימי זרקה מהבית כשהייתי בת ארבע. כשהייתי בת שמונה אימי התחתנה שוב עם מכור. הדבר היחידי שאני זוכרת בבירור הוא מעגל בלתי נגמר של מאבקים, האשמות, התעללות מילולית ונפילות קשות. לצערי לא למדתי מהטעויות של אימי וגם אני התחתנתי עם מכור. משום מה עיניי היו עיוורות לשימוש שלו.

המצב החמיר כאשר ילדתי את ילדי השלישי, רק חמישה עשר חודשים אחרי השני. המתח הכרוך בלידת שני תינוקות בצמידות כה גבוהה (כששניהם נולדו לפני הזמן ומאד חולים) גרם לבעלי לשימוש יתר עד שכבר לא יכול היה להתמיד בעבודתו. הוא פוטר ברצף משתי עבודות. כל זה הגיע לשיא יום אחד אחרי ריב קשה מאוד. הוא נהיה אלים והיכה אותי עד לאבדן הכרה. לאחר שאושפזתי בבית החולים עם שבר בגולגולת, הרופא שלי התיישב לידי וניהל איתי שיחה מלב אל לב. התגרשתי מבעלי אבל עדיין חיפשתי עזרה לעצמי.

הצטרפתי לנר-אנון. מצאתי אהבה, תמיכה, נחמה והבנה. מצאתי תוכנית שבה אני יכולה ללמוד את הכישורים שהיו חסרים לי כל חיי. לאט לאט למדתי לחיות כל יום ביומו, לשחרר, להבין שאני לא אחראית על הפעולות של אלה שאני אוהבת, לראות את עצמי בכנות ולהבין שאני חייבת לטפח ולאהוב את עצמי. כאשר מצאתי את עצמי, שיקמתי את ההערכה העצמית שלי. אימצתי את שניים עשר הצעדים של התוכנית והרכבתי בחזרה את חיי.

תזכורת להיום:  אני מסוגלת יותר להציע אהבה ותמיכה, מכיוון שלמדתי להפריד בין הדברים שהמכורים עושים לבין מי שהם. בדרך זו, גם אם אני לא תמיד מסכימה עם שהם עושים, אני עדיין מסוגלת לאהוב אותם.

״אנחנו יכולים ללמוד לאהוב רק דרך האהבה.״    ~   אייריס מרדוק  

www.nar-anon.org.il