רק להיום

הגעתי לנר-אנון כדי לעזור למכור האהוב עליי. במהרה למדתי שאם ברצוני להיות לעזר למישהו אחר, אני חייבת קודם כל לטפל בעצמי. כשעשיתי את רשימת המצאי שלי ראיתי שאני אדם שלא נותן אמון. תמיד היה קשה לי לתת אמון. חייתי את כל חיי בתחושה של קורבן ובהתאם לכך – פעלתי כקורבן. היום אני רוצה להשתנות ולהיות מסוגלת לתת אמון במקום לראות את עצמי כקורבן נצחי, במקום לחיות בפחד ולהמשיך לסבול מפצעי העבר. אני רוצה ללמוד לתת אמון בדרך בטוחה ובריאה.

אמון: ״היכולת לסמוך ולתת אמון בְּכוח או בְּאמת של משהו או מישהו. דבר שאנו חשים בטוחים לגביו, סומכים עליו. הסתמכות על משהו שאנו מייחלים ומקווים לו בעתיד.״

כשאני מסתכלת על ההגדרה של 'אמון', אני רואה שהיא קשורה בעיקר למי או בְּמה אני בוחרת לתת אמון. מכאן אני מסיקה שבאמון יש הבטחה לעקביות וביטחון בדבר או באדם שבו אני מאמינה. כשאני מספיק בטוחה, אני לא צריכה לפחד איך הדבר יהיה או איך האדם יפעל.

החלק שלי הוא להשתמש בניסיוני, מצפוני ובהיגיון הפשוט שלי לפני שאני בוחרת לתת אמון במישהו או במשהו. כשיש לי ספקות אני יכולה לפנות לכוח העליון דרך תפילה והרהורים, לבקש הדרכה ולהמתין להכוונה. אני מאמינה שהכוח העליון שלי מהימן.

תזכורת להיום: היום אמסור את רצוני וחיי להשגחתו של הכוח העליון שלי. כשאני נותנת אמון בכוח עליון, אין לי סיבה לפחד.

״אמון הוא אוצר נדיר ויקר שמבטיח לנו את חיבתו של האל בשמים.״ ~ ברנאן מאנינג 'אמון חסר רחמים' נר-אנון ישראל